מורינגה – העץ שעליכם להכיר

 

מלבד תכונותיו הרבות, המורינגה ידוע בעולם בשל הערכים התזונתיים, כאשר עליו ופירותיו מספקים שפע של ויטמינים, מינראלים ונוטריינטים. למשל – ריכוז הסידן שבמורינגה גדול פי ארבעה מזה שבמוצרי חלב, כמות הברזל גדולה פי שלושה מזו הקיימת בתרד, וגם ויטמין ה-A שבו מצוי בכמות גדולה פי ארבעה מאשר בגזר המפורסם. גם ריכוזיהם של האשלגן, ויטמין C, ויטמין E, חלבון ועוד – נמצאים בכמויות גדולות משמעותית מפירות וירקות שאנו מכירים. תרמילי המורינגה מכילים גם חומצות אמינו חיוניות לגוף. באזורים גדולים ביבשת אפריקה משמש פרי המורינגה כתחליף בשר לכלל האוכלוסייה.

זרעי המורינגה משמשים להפקת שמן בישול ומאור. הוא גם משמש בתעשיית התמרוקים, בזכות תכונות היציבות והאי-נדיפות שלו.

מורינגה – תכונות רפואיות

ישנן טענות בנוגע לתכונות הרפואיות של צמח המורינגה, כאשר נעשה בו שימוש נפוץ כתרופה לסוכרת, ראומטיזם, דלקת פרקים, תת- או יתר-פעילות של בלוטת התריס, בריחת סידן, מערכת חיסונית חלשה ועוד.

עלי המורינגה, גבעוליו ותרמיליו עוברים עיבוד, נטחנים לאבקה ונמכרים בכמוסות או מארזים גדולים יותר. 4 עד 5 כפות גדושות של אבקת הצמח מספקות כמחצית מכמות החלבון היומית הנדרש לאדם ממוצע, וכן כמויות ניכרות מהצריכה היומית המומלצת של סידן וויטמין A.

מורינגה – גידול עץ

מורינגה זהו עץ סוב-טרופי המתאים גם לאקלים הארצישראלי. העץ עמיד למיעוט משקעים, טמפרטורות גבוהות וקרקעות דלות-מינראלים. אין ידע מספק באשר ליכולתו של עץ המורינגה לשגשג בקרקע גירנית. כמו כן, העץ אינה עמיד לקרה ויש לשותלו באזורים שאינם מועדים לקרה, או לכל הפחות, בקרבה לקיר בית מגורים, או גוף אחר הפולט חום, על-מנת לצמצמם סיכויי קפיאה של העץ בכל מקרה של קרה.

יש לדאוג לניקוז איכותי של אזור שתילת העץ.

עץ המורינגה גדל בקצב מהיר ומחקרים מצאו ריכוז יבול גבוה לדונם, מה שהופך את העץ למועמד בכיר כתחליף לגידולי דגנים ברחבי העולם.

השקיה של מורינגה

עד להתבססותו בקרקע, המורינגה דורש השקיה בתדירות של 2 – 3 פעמים בשבוע, על-פי סוג הקרקע, עונה וגודל צמח. עם התבססות העץ ופיתוח מערכת שורשים מספיקה בקרקע, ניתן להנמיך את תדירות ההשקיה.

המידע באדיבות אהרון ברגר, אגרונום

www.batim.org.il/agronomic

 


חיפוש מהיר: