שוב קריוקי אצל השכנים? אם המשטרה לא עוזרת – זה הזמן לפנות לבית המשפט

ישראלים רבים סובלים מסכסוך עם השכנים, בשל מטרדי רעש, ריח, רטיבות, דייר שלא משלם את דמי ועד הבית ופוגע בכל הבניין ועוד. אם לא הצלחתם לפתור את הבעיה בדרכי שלום, פנייה לערכאות שיפוטיות תעזור לכם לצאת מהסיוט.

דמיינו שבכל ערב בשעה 23:00 השכן מלמטה מפעיל את ערכת הקריוקי שלו והוא וחבריו פוצחים בשירים שהם לא בדיוק לטעמכם. זה בדיוק הזמן שבו אתם מנסים להשכיב תינוק לישון, להתרכז בעבודה או פשוט ליהנות קצת מערב שקט ורגוע בבית. אתם יורדים למטה ומבקשים בנימוס להחליש את המוסיקה, אבל השכן עסוק בשלו ולא מוכן לוותר. אפילו גורמי האכיפה לא בהכרח תמיד מועילים. אז מה עושים?

סכסוכי שכנים התקיימו מאז ומתמיד, בכל מקום שבו אנשים מתגוררים זה לצד זה, ובמיוחד בישראל הצפופה. בתקופת הקורונה, כשאנשים רבים מצויים בבתיהם כל היום, המתח רק מחריף, הילדים מרעישים, המבוגרים צריכים שקט כדי לעבוד, והעצבים של כולם כבר מתוחים כך שלא פעם, כל זה מתפרץ ונוצר סכסוך כשאף צד לא מוכן להתפשר.

סכסוכי שכנים נפוצים והפתרון:

מטרד רעש מצד אחד השכנים – למשל, שכן המפעיל כדרך קבע ערכת קריוקי, מטרדים הבוקעים מעסק דוגמת מסעדה או סופרמרקט בחלקו המסחרי של הבניין ועוד.

הפתרון לכך, הוא תחילה לדעת כי קיימים שורה של חוקים הנועדו להגן על זכויות בעלי הדירות לחיות בשלווה במקום מגוריהם. לדוגמה, התקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש) אוסרות על גרימת רעש מעבר לרמות הדציבלים הנקובים בתקנות, כך שחריגה מהן תוגדר כרעש בלתי סביר.

משכך, יש לפנות לשכן בבקשה לחדול מפעילותו, לאחר שפניה מקדמית זו כשלה, ועסקינן בשכן סורר ניתן להזמין את המשטרה או את גורמי האכיפה ברשות המקומית שבסמכותם להטיל קנסות ואף להגיש כתב אישום עד שישה חודשי מאסר.

לאחר שהפעולות הנ"ל לא הועילו, הרי שאין מנוס מהגשת תביעה למתן צו האוסר על השכן להמשיך בגרימת הרעש וכן במקרים מסוימים אף לחייבו בפיצויים כספיים לניזוק.

במקרה אשר הגיע לפתחו של בית המשפט, נקבע כי "אדם המתגורר בבית משותף מקבל על עצמו סיכון כי שכניו לא יהיו בהכרח לרוחו, וכי בדירתו ישמעו רעשים האופייניים לבית משותף;" בנסיבות פסק הדין, אחת השכנות העניקה שיעורי פיתוח קול בדירתה. בית המשפט נתן את דעתו וקבע כי חרף האמור לעיל, דיירי הבית המשותף לא יכלו לצפות כי אלו הרעשים שישמעו בדירתם, ופסק צו האוסר על השכנה לבצע שיעורי פיתוח קול בדירתה.

מקור סכסוך נוסף בבית משותף הוא ליקויים בשל רטיבות ונזילות – לעיתים החיים בבית משותף מובילים לליקויים דוגמת: עובש, נשירת בטון, רטיבות, נזילות, תקלות במערכות החשמל וכו'. כאשר מקור הליקוי הוא בדירת השכן, אזי המחוקק קבע, כי חובת התיקון מוטלת על השכן, בעל הדירה הנפגע זכאי לדרוש מהשכן את ביצוע התיקון בדירתו.

במקרה לפיו מקור הליקוי הוא בשטח הרכוש המשותף, החובה לתיקון חלה על נציגות הבית המשותף. יובהר, כי חובה זו מטילה על הנציגות לתקן הן את הרכוש המשותף והן את דירת בעל הדירה הניזוק ואף לפצות את בעל הדירה בגין נזקיו.

במקרים בהם לא בוצע התיקון על ידי השכן או הנציגות לפי העניין, ניתן ורצוי לפנות למפקח על המקרקעין שבסמכותו לפסוק "צו עשה" המחייב את התיקון וכן להטיל הוצאות משפטיות.

בפסק דין שניתן על ידי המפקח על המקרקעין בפתח תקוה, התובעים גרו בקומה הראשונה ומעליהם דירת הנתבעים. לפי חוות הדעת עלתה המסקנה כי מקור הנזילה הוא מדליפה מצנרת הניקוז השייכת לנתבעים, משכך בהתאם להערכת הנזק בדירת התובעים, הורה המפקח על המקרקעין על תיקון בהתאם לחוות הדעת ולא על תיקון בדרך של איטום בלתי יעיל, בנוסף הורה על פיצוי לתובעים.

חוב ועד בית מצד דייר סרבן – לא מעט בניינים סובלים מבעיה של דייר שלא משלם את דמי ועד הבית, ופוגע ביכולת לדאוג לניהול ותחזוקה של הבניין. טעות נפוצה היא כי ניתן להיפרע מכל דייר בבית המשותף. אולם, חוק המקרקעין קובע כי החוב בגין ועד הבית מוטל על בעל הבית בלבד ולא על שוכר מטעמו.

בהתקיים מצב דברים לפיו ישנו דייר המסרב לשלם את תשלומי ועד הבית, רצוי לפנות לבעל הדירה במכתב התראה טרם נקיטת הליכים משפטיים בדרישה לפירעון החוב. כאשר, בעל הדירה ממשיך להתחמק מהתשלום, על בעל דירה החבר בנציגות הבית המשותף להגיש תביעה בשם הנציגות אצל המפקח על המקרקעין בגין סכום החוב.

למען הסר ספק, הלכות פסוקות של בית המשפט קובעות כי – בעל דירה אינו זכאי לבצע דין עצמי ולחדול מחובתו להשתתפות בנשיאת הוצאות ועד הבית בין אם לטענתו לא נערכה ביקורת חשבונות כראוי ובין אם עשויה לצמוח לו טענת קיזוז כנגד חוב שחבה כלפיו נציגות הבית המשותף.

אם איכות החיים שלכם נפגעת – אל תוותרו

כעו"ד בעל ניסיון בתחום המקרקעין, נתקלתי בסכסוכי שכנים רבים. קיימים מקרים בהם מדובר בסכסוך נקודתי, בין שני שכנים, לעומת מקרים שבהם יש שכן אחד סורר שמפריע לכל הבניין. במקרים אחרים, ישנם מטרדים חיצוניים שמפריעים לכלל השכנים, למשל, בניין שממוקם מעל מסעדה וסובל מרעש חזק של מעבי קירור. גם במקרים אלה, ניתן לפנות לבית משפט כדי להפסיק את המטרד לאלתר.

לא עדיף להגיע להסדר בדרכי שלום?

כמובן שהפתרון האופטימלי הוא סיום הסכסוך בין השכנים עצמם, בפשרה שמקובלת על כל הצדדים. אך לצערנו, במקרים רבים זה לא מצליח, ועולה הצורך לפנות לערכאות משפטיות, בין אם מדובר בבית משפט או במפקח על המקרקעין, תלוי בסיבת הסכסוך. כך אפשר לפתור את הבעיה בהקדם ולסיים מטרדים שלפעמים נמשכים שנים.

המסר החשוב הוא שיש פתרון לבעיה, ואם אתם סובלים בשל שכנים המהווים מטרד מכל סוג שהוא והמזיקים לאיכות חייכם ושל משפחתכם – אל תוותרו. פנייה לערכאות משפטיות תעזור לכם לקבל חזרה את הזכויות שלכם כדיירים בבית משותף, ולסיים את הסיוט שלא מעט אנשים חווים בשל שכנים הנוקטים בגישה של אני אפסי ועוד.

עו"ד ניר משה מזרחי עוסק בסכסוכי דיירים ומייצג דיירים ונציגויות בתים משותפים בפני בתי משפט ו/או לשכת המפקח על הבתים המשותפים, ליצירת קשר – 055-7127762.

* אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עורך דין, והוא מהווה מידע כללי בלבד, כל פעולה שתעשה בהתאם למידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד.