גינה אקולוגית
מאת: אתי שורצמן, תכנון ועיצוב גינות אקולוגיות.
כרגיל – סוף מעשה במחשבה תחילה...
יש לכם גינה? כבר עשיתם טוב. כי הצמחים בגינה משפרים את איכות האוויר בסביבה ואת הלחות ומאזנים מעט את האקלים (בעיקר עצי צל בקיץ). בנוסף, שטח הגינון מאפשר למי גשמים ולמי השקייה לחלחל לאדמה ואולי אף למי התהום במקום לזרום במהירות מירבית אל מערכת הביוב העירונית.
הגינה תוכננה כראוי ונבנתה באופן מקצועי? עוד יותר טוב! למה? כי זה אומר שתהיינה בה פחות בעיות, ולכן היא תדרוש מהגנן פחות ריסוס בכימיקלים רעילים.
האם אפשר לעשות יותר למען הסביבה? בוודאי!
מה? – תלוי בכם.
מים מים בששון:
אפשר לצרוך פחות מים להשקייה ע"י תכנון נבון של שטח הגינה, שימוש בחיפויי קרקע ובחירה בצמחים שמסתפקים במעט השקייה.
אפשר להגדיל לעשות ובשלב התכנון לעצב את פני השטח של הגינה כך שמי הגשם ומי ההשקייה לא ינוקזו במהירות החוצה מהמגרש אלא יתעכבו בגן ויחלחלו אל תוך האדמה.
בנוסף, רצוי להפנות את מי המרזב ואת המים הניגרים על הריצוף אל תוך הגינה שם גם הם יחלחלו פנימה.
ניתן לאסוף את מי הגשם מהמרזבים למיכלים גדולים, שם הם יחכו לעונה היבשה לצורך השקיית הגינה או אפילו יועברו למערכת פילטרים לצורך שימוש ביתי.
ועוד לא הזכרנו את מיחזור המים האפורים שבבית: התקנת מערכת טיהור, המזרימה את מי המקלחת ומכונת הכביסה לצורך השקיה.
דיברנו על מים? אז זה הזמן לחשוב גם על החומרים שהומסו בתוכם: חומרים אלה יחלחלו עם המים אל תוך האדמה ואל מי התהום.
מלחי דישון:
דשן יחלחל עם המים לתוך האדמה ומשם למי התהום. דשן, גם אורגני, ממליח את הקרקע ואת מי התהום במלחים שונים ומשונים, חלקם מזיקים. כלומר, כדאי להפחית את השימוש בו. איך? ע"י שיפור הקרקע בדרכים חלופיות. למשל, תוספת קומפוסט וחיפוי בחומר אורגני. שניהם תורמים לשיפור מבנה הקרקע ומכאן גם לשיפור תכולת חומרי המזון שבתוכה.
מישהו הזכיר הכנת הקרקע לפני השתילה? הוסיפו קומפוסט לקרקע בכמויות נדיבות! ואם יש צורך להוסיף אדמה לגן – כדאי להשקיע מחשבה וידע ולקנות אדמת מילוי שיש בה פחות פגעים והיא מתאימה יותר לגינה שלכם (רצוי אדמה דומה לקרקע המקומית).
ומה לגבי ריסוסים? גם אלה מומסים בחלקם ע"י מים וחודרים עימם לקרקע.
נתיחל בריסוסים נגד עישבייה. הם מאוד לא בריאים. לא לנו ולא לצמחים. מה עושים? הכנת קרקע בשיטות אקולוגיות, הבאת קרקע ממעמקים בהם אין זרעים ופקעות של עשבים, וממקומות בהם הקרקע טובה וללא פגעים וכמובן – קרקע מהסוג שמתאים לקרקע שכבר קיימת בגינה – הרי רובנו ממלאים שכבה דקה יחסית של קרקע...
ואח"כ, מה עושים עם העשבים שמופיעים בגינה כל שנה? שוב – תכנון ועיבוד אקולוגי נכנסים לתמונה.
טוב, אז אין עשבים אבל יש מחלות! הצילו! הוורד נתקף כנימות וקימחון!!!
מילת המפתח בגינון אקולוגי היא: מניעה ולכן תכנון מקצועי (אפילו לא אקולוגי) הוא התשובה. מתכנן מקצועי יכניס לגינה רק צמחים שיגדלו היטב בתנאים המוצעים ע"י הגינה, וישתול אותם במרחקים נכונים ולא צפופים מידי, זה כבר יפחית את כמות המחלות בגינה במידה ניכרת.
ואם בכל זאת חולים? גם לזה יש פתרונות אקולוגיים. למשל, צרעות (קטנות ולא מזיקות) שניזונות מכנימות ומתות כשמלאי הכנימות בגן מחוסל (ממש כמו בביו-תות!). ויש עוד שיטות רבות.
בסדר, אז לא הזקנו לסביבה עם הגינה שלנו, רוצים לתרום עוד?
עיזרו לחיות הבר לשרוד בשלמת הבטון והמלט שאנו מלבישים על ארצנו: הזמינו ציפורים, פרפרים ואפילו קיפודים ושאר חיות בר אל הגן. איך?
הציפורים צריכות מקום לקנן בו, מקום לישון בו מחוץ לעונת הקינון, מזון ומים לשתייה ולרחצה. הפרפרים צריכים שמש ופרחים. הקיפוד – מקום לינה ומזון. כמו כולנו.
האם יש עוד מה לעשות?
כן והרבה! זה רק על קצה המזלג!
אתי שוורצמן
eti.gardens@gmail.com
למאמרים נוספים בנושא בתים ומבנים: www.batim.org.il/articles
מאמר מאת אתי שוורצמן - גינה אקולוגית
מנהלים: אהרון ברגר אגרונום, אהרון ברגר